מהי אקזמה?

אקזמה היא מחלת עור נפוצה המתוארת כמצב של דלקת אטופית בשכבות העור העליונות בעיקר, ומתבטאת בהופעת פריחה, בליטות עוריות, אדמומיות, גירוי ונפיחות של העור. המונח אטופי מתייחס למעשה לרגישות דלקתית אשר ברוב המקרים הינה תורשתית, ומכאן השם אטופיק דרמטיטיס.

השימוש במונח אקזמה (ראו ב- dermatology)נעשה לצורך תיאור שני מצבים. הראשון מתאר את כלל בעיות העור המלוות בפריחה ואילו הנוסף מתייחס באופן ספציפי למחלת העור אטופיק דרמטיטיס. אטופיק דרמטיטיס הוא מחלת עור כרונית המתחילה בדרך כלל בגיל הרך וממשיכה לשלבים מאוחרים יותר בחיים.

גורמים לאקזמה

לא ידוע בודאות מה גורם לאקזמה, אבל ידוע כי שילוב של מספר גורמים תורשתיים וסביבתיים מובילים להתפתחות המחלה. ילדים להורים שמסובלים מהמחלה, נמצאים בסיכון מוגבר.

הגורמים הסביבתיים הידועים כוללים: חומרים המעוררים גירוי כמו שימוש בסבונים, חומרי ניקוי וחיטוי, נוזלים שמקורם מן החי, אבקנים, עובש, קשקשים, חיידקים כגון סטפילוקוקוס, וירוסים, פטריות מסוימות. גורמים פיזיים מסויימים כמו חום, לחות וזיעה ידועים כמעוררים תגובה דלקתית בעור.

כמו כן, מזונות הכוללים מוצרי חלב, ביצים, אגוזים וזרעים, מוצרי סויה, חיטה וגורמים נוספים הכוללים מתח והורמונים גורמים למחלת העור אף הם. מתח ושינויים הורמונאליים עשויים להחריף את תסמיני המחלה.

מהם התסמינים?

המשטחים האדומים והגרד העז המבטאים את המחלה מופיעים בדרך כלל לאחר חשיפה לאלרגן, חומר מסויים שגורם להחמרת הגרד. מדובר באלרגנים הנפוצים, כמו קרדית אבק הבית, פרוות בעלי חיים, אבקנים, שגורמים לאקזמה לאחר מגע עם העור.

בנוסף, אלרגיה למוצרי מזון כמו חלב, אלרגיה לבוטנים וחיטה עלולים גם כן להגביר את התגובה הדלקתית. מתח נפשי קשור גם כן להחמרת האקזמה, ואצל נשים התסמינים מתגברים דווקא בתקופת ההריון ולפני קבלת המחזור החודשי.

הפריחה במבוגרים מופיעה בדרך כלל בקפלי המרפקים, העורף והברכיים ומכסה חלקים גדולים בגוף. הפריחה גורמת לעור יבש ומובילה לגירוד ממושך והופעת קשקשים.

סיבוכים אפשריים

באופן כללי, אקזמה גורמת לגירוי קל שגורם לאי נוחות ומפריע בעיקר מבחינה אסתטית ומבחינת ההרגשה הכללית, וברוב המקרים לא נוטה להסתבך.

במקרים בהם הגירוד עז וחמור ביותר, האזור עלול להזדהם כתוצאה מפעולת הגירוד ומפציעת העור וכן לגרום בהמשך להופעת שלפוחיות. במקרים אלה רצוי להימנע ככל שניתן מגירוד העור, ולטפל בפצעים בעזרת תכשירים שונים הפועלים להרגעת העור כדי להימנע מאקזמה רצוי להבין תחילה מהו החומר הגורם לאלרגיה של העור.

כיצד מאבחנים?

האבחון מתבסס בעיקרו על התסמינים של המטופל, אך גם לרקע המשפחתי יש חלק חשוב באבחון. מחלות אטופיות אחרות כגון אסתמה וקדחת שחת, חשיפה אפשרית לחומרים מגרים, רגישות למזון, ושימוש בתרופות אנטי דלקתיות, כל אלה עשויים לסייע לרופא באבחון. מטופלים המזוהים עם תגובה עורית דלקתית עוברים בדיקת אלרגיות כדי לאתר את האלרגן החשוד.

דרכי טיפול באקזמה

טיפול באקזמה נעשה באמצעות משחות מקומיות וסטרואידים. תרופות אלה הן אנטי דלקתיות ומקלות על התסמינים העיקריים של האקזמה, דלקת עור וגירוד. טיפול מקומי לא יעיל יוחלף בהזרקת סטרואידים באופן מערכתי במשך פרקי זמן קצרים.

טיפול בזיהומים מתבצע על ידי נטילת אנטיביוטיקה ושימוש בתרופות לטיפול בזיהומים פטרייתיים וויראליים. אנטיהיסטמינים מקלים על הגירוד במהלך הלילה. רופאי עור אחדים ממליצים על שימוש בתרופות המדכאות את הפעילות של המערכת החיסונית על מנת להקטין את התגובה הדלקתית.

בשנים האחרונות נעשה שימוש בפוטותרפיה לטיפול בדלקות עור. במסגרת ההליך, המטופל נחשף לאור אולטרה סגול.

ההנחיות להקלת התסמינים מורכבות מהמלצות לאמבטיות חמות במהלך השבוע, שימוש בקרם לחות, שימוש בכותנה ובדים רכים והמנעות מגירוד.

>