אצירת שתן היא חוסר היכולת לרוקן את שלפוחית השתן. במצב של אצירת שתן כרונית יתכן שניתן יהיה להשתין, אך הבעיות מתחילות עם חוסר יכולת לרוקן לחלוטין את השלפוחית.
המצב עלול לגרום להשתנה בתדירות גבוהה, צורך דחוף להשתין, אך עם הצלחה קטנה בשירותים, או תחושה שעדיין צריך לשוב לשירותים לאחר סיום מתן השתן.
מצב זה אינו מסכן חיים, אך הוא עלול להוביל לבעיות חמורות ויש לטפל בו. במצב של אצירת שתן חמורה לא ניתן להשתין כלל, למרות שהשלפוחית מלאה. זהו מצב חירום רפואי בו יש לטפל מיד.
כל אדם עלול לחוות אצירת שתן, אך היא שכיחה יותר בקרב גברים בשנות החמישים והשישים שלהם, בשל הגדלת הערמונית. נשים עלולות לחוות אצירת שתן במצב של שקיעת השלפוחית. במצב זה השלפוחית שוקעת לחלק התחתון של המעי הגס.
אנשים סובלים מאצירת שתן גם בכל הגילאים ובשני המינים בשל מחלה עצבית או נזק עצבי שפוגע בתפקוד שלפוחית השתן.
מה גורם לאצירת שתן?
מצב זה עלול להיגרם באמצעות חסימה בדרכי השתן, או בשל בעיות עצבים המפריעים לאותות בין המוח ושלפוחית השתן. אם העצבים אינם פועלים כראוי, המוח אינו מקבל את המסר של השלפוחית המלאה.
גם אם אדם יודע כי השלפוחית שלו מלאה, שריר השלפוחית שלוחץ את השתן החוצה, אינו מקבל את האות כי הגיע הזמן לדחוף, או ששרירי הסוגר אינם מקבלים את האות כי הגיע הזמן להירגע. גם שריר שלפוחית חלש עלול לגרום לאצירה.
תסמיני אצירת שתן
אצירת שתן חריפה גורמת לאי נוחות משמעותית ואף לכאב. אדם חש צורך דחוף להשתין, אך פשוט אינו יכול, והבטן התחתונה מנופחת.
אצירת שתן כרונית, לעומת זאת, גורמת לאי נוחות קלה אך קבועה, כאשר הקושי מתחיל בזרם השתן, ומרגע שהתחיל, הזרימה חלשה. ייתכן שיהיה צורך להגיע אל השירותים בתדירות גבוהה, וברגע הסיום, עדיין קיימת תחושת צורך להשתין.
אבחון אצירת שתן
על מנת לאבחן את המצב, הרופא יזמין מספר בדיקות, אך יתחיל בהיסטוריה רפואית ובדיקה גופנית של הבטן התחתונה. ניתן להרגיש את השלפוחית הנפוחה באמצעות טפיחות קלות על הבטן התחתונה, הקשה עליה או הבלטה למטרות אבחון.
ציסטוקופיה
ניתן לבצע בדיקה זו על מנת להתבונן אל פנים השלפוחית. בדיקת ציסטוקופיה מבוצעת באמצעות עדשות הדומות לעדשות טלסקופ או מיקרוסקופ, המאפשרות לרופא להתמקד במשטחים הפנימיים של דרכי השתן.
הרופא מבצע בדיקה זו על מנת לאתר ואולי להסיר אבן שעלולה לחסום את פתיחת שלפוחית השתן. המכשיר מסייע לרופא לזהות היצרות של השופכה כתוצאה מהגדלת הערמונית או דלקת בדרכי השתן.
דגימת שתן
תיבדק לאיתור סימני זיהום, אשר עשויים להיות הסיבה או התוצאה של אצירת שתן.
סריקת שלפוחית השתן
מבוצעת במכשיר אולטרסאונד נייד אשר קובע כמה שתן קיים בשלפוחית. הנבדק מתבקש להשתין והרופא משתמש בסריקת השלפוחית על מנת לקבוע את צורת החלל שלה, וכמויות השתן שנותרו לאחר מתן השתן. אם נותרות שאריות של 100 מילילטר או יותר, ניתן לאבחן אצירת שתן כרונית.
כיצד מטופלת אצירת שתן?
בהתאם לגורמים ולתסמינים, אצירת שתן מטופלת במספר שיטות:
צנתור
במצב של אצירת שתן חמורה, הטיפול מתחיל עם כניסת צנתר דרך השופכה לניקוז השלפוחית. טיפול ראשוני זה מקל על המצוקה המיידית של שלפוחית שתן מלאה ומונע נזק קבוע לשלפוחית. טיפול לטווח ארוך יינתן בהתאם לגורם.
במצב של אצירת שתן כרונית, יינתן טיפול מונע להפיכתה לחמורה, ויתכן שיהיה צורך להשתמש בקטטר אם שיטות אחרות אינן עובדות. במידת הצורך, המטופל ילמד לצנתר את עצמו, תוך שימוש בטכניקות סטריליות על מנת למנוע זיהומים בדרכי השתן.
ניתוח לנשים עם צניחת שלפוחית
נשים עשויות להזדקק לניתוח על מנת להרים את שלפוחית השתן בשל צניחת השלפוחית או בשל נפילת פי הטבעת. זהו הליך שכיח ביותר המבוצע באמצעות חתך בדופן הנרתיק על מנת לאתר את הפגם או החור בקרום קיר הרקמה המפרידה בין הנרתיק לאברי האגן האחרים.
המנתח מבצע תפרים על מנת לסגור את הפגם ולאחר מכן סוגר את החתך בדופן הנרתיק עם תפרים נוספים והסרת רקמה עודפת. צעדי תפירה אלו מהדקים את שכבות הרקמות המפרידות בין האיברים ליצירת תמיכה רבה יותר באברי האגן.
>
