אספירין (acetylsalicylic acid) היא תרופה אשר קיימת בשוק מעל ל-100 שנה. התרופה שייכת למשפחה נרחבת יותר של תרופות הנקראות "נוגדי דלקות אשר אינם סטרואידים" (non-steroidal anti inflammatory drugs).
התרופה ניתנת בכדורים ללא מרשם רופא, ולמרבית הפעולות אותן היא מבצעת היא תספק הקלה מתסמינים לכ-4-6 שעות. לאספירין ארבע פעולות עיקריות אותן היא מסוגלת לבצע בגוף:
- הפחתת התגובה הדלקתית
- הורדת חום
- שיכוך כאבים
- דילול דם
אספירין – איך זה עובד?
מנגנון ייצור תחושת הכאב, החום והדלקת בגופנו תלוי בשחרור של חומרים הנקראים פרוסטגלנדינים. יצור ושחרור חומרים אלו תלוי במספר פעולות של אנזימים (חלבונים המזרזים תהליכים).
המרכיב הפעיל בתוך אספירין נקרא חומצה סליסיקלית (salicylic acid), חומצה זו יכולה למנוע את הפעילות של אחד מן האנזימים המייצרים את הפרוסטגלנדינים, הנקרא cycloxygenase או בקיצור COX. לכן, שם נוסף לתרופות ממשפחת האספירין נקרא "נוגדי COX".
קיימים בגוף שני סוגים עיקריים של אנזים זה, COX 1 אשר פועל בקיבה ומגן על הרירית שלה על ידי שחרור הפרוסטגלנדינים ו-COX 2 אשר פועל באיזורים פגועים בגוף ויוצר למעשה מייצר את התגובה הדלקתית.
חשוב להבין כי יצור ושחרור החומרים הללו הינו חיוני בהגנה על הגוף, אך התופעות המלוות את שחרור הפרוסטגלנדינים, לעיתים אינן נעימות ואף במצבים מסוימים עלולות להוביל ליותר נזק מאשר תועלת.
כנזכר אספירין משחק גם תפקיד חשוב במנגנון דילול הדם.
היכולת של גופנו לייצר קרישי דם תלויה בחלקיקי תאים הנקראים טסיות דם. כאשר מתרחשת "פריצה" בכלי דם מסוים, טסיות מגיעות לאיזור הפגום ולמעשה מתחברות אחת לשנייה כדי ליצור מעין פלסטר. היכולת שלהם להידבק אחת לשנייה תלויה בשחרור חומרים רבים, אחד מהחומרים נקרא טרומבוקסן.
בכדי לשחרר טרומבוקסן יש צורך באותו אנזים המשחרר פרוסטגלנדים, אנזים ה-COX. לכן על ידי לקיחת אספירין ימנע שחרור הטרומבוקסן והיכולת של הטסיות להידבק אחת לשנייה פוחת.
באילו מקרים נותנים אספירין?
הורדת חום ושיכוך כאבים
ניתן לשלב אספירין כחלק מהטיפול בשפעת, כאבי גב, כאבי מחזור, כאבי שרירים ועוד.
טיפול בדלקות כרוניות
שימוש בדלקות מפרקים, מחלות חיסוניות ועוד. הפחתת התהליך הדלקתי על ידי מתן אספירין (או נגזרות אחרות מאותה משפחה) הוא חלק חשוב במחלות מסוימות ולעיתים קרובות יהווה את קו ההגנה הראשוני בטיפול במחלה.
דילול דם
מתן אספירין במינון נמוך יחסית (80-100 מיליגרם ביום) עוזר בדילול הדם ובמניעת התפתחות קרישי דם בלתי רצויים בגוף. הטיפול באספירין יכול להינתן על בסיס טיפול מונע, לאנשים הסובלים מהמצבים הבאים:
- מחלות לב
- יתר לחץ דם
- עודף כולסטרול בדם
- עישון
- סכרת
- הפרעות של קרישות יתר בדם
מחקרים רבים מראים כי טיפול מונע זה יכול להפחית בצורה משמעותית את התחלואה והתמותה הקשורה למחלות אלו. במקרים וכבר התרחש נזק מסוים, כגון לאחר התקפי לב או שבץ מוחי, אספירין משולב בטיפול לצורך מניעה של היווצרות קרישי דם נוספים.
מחקרים שפורסמו לאחרונה ובוצעו בעשור האחרון מראים כי נטילה של אספירין מדי יום לפרקי זמן של מעל 5 שנים, מפחיתה את הסיכון ללקות בסוגים מסוימים של סרטנים כגון סרטן מעי הגס וסרטן בלוטת הערמונית.
הסיבה שכפי הנראה מסבירה מדוע אספירין יכול למנוע התפתחות של סוג סרטנים אלו היא הימצאות של אנזים ה -COX 2 ( אשר אספירין למעשה מונע את פעילותו) ברקמות ממאירות באיזורים אלו, אך לא ברקמות רגילות.
תופעות לוואי
למרות היעילות הרבה אשר קיימת בשימוש בתרופה זו קיימות מספר תופעות לוואי חשובות שחשוב להתייחס אליהן ביתר זהירות:
גירוי קיבתי
לאור העובדה כי התרופה מונעת את פעילותו של אנזים ה COX 1 אשר פועל לבניית רירית הקיבה, נטילת אספירין (בעיקר לתקופות ממושכות ) עלולה לגרום לירידה בעובי רירית ולכן להתפתחות של קיב קיבתי-אולקוס, כתוצאה מהרס קיר הקיבה על ידי הנוזל החומצי שנמצא בה.
לכן כאשר נוטלים תרופה זו חשוב מאד לקחת אותה לאחר ארוחה, מכיוון שכך הנזק הוא מצומצם יותר. בנוסף התרופה אינה מומלצת לאנשים אשר ידוע בהיסטוריה הרפואית שלהם על כיבים קיבתיים. לאור העובדה כי התרופה גורמת לדילול הדם, יתכנו מצבים של דימומי יתר, לדוגמא בעת הווסת החודשית.
אספירין אינה מומלצת לנטילה על ידי חולי אסטמה, זאת מכיוון שמניעת פעילותו של אנזים ה COX הנמצא גם בדרכי הנשימה, עלול להוביל להתקפי קוצר נשימה קשים. תופעה זו היא אף חריפה יותר כאשר משלבים בין אספירין לאסטומינופן (נגזרת נוספת ממשפחת האספירין).
אספירין אינה מומלצת לנטילה בילדים מתחת לגיל 12, זאת מהחשש לסיבוך נדיר יחסית הנקרא תסמונת ריי (reye syndrome). בתסמונת זו שקיימת רק בילדים, נטילה של התרופה מובילה לפגיעה כבדית חמורה ולעיתים בלתי הפיכה ואף לפגיעה מוחית.
במצב בו נלקחת מנת יתר של אספירין יתכנו הפרעות בשמיעה, קוצר נשימה, כאבי בטן ובחילות ובמקרים של הרעלה במינונים גבוהים המצב יכול להוביל לבצקת מוחית, תרדמת ואף מוות.
>
