אנטיביוטיקה זוהי קבוצה של תרכובות אורגניות אשר ממיתות חיידקים בגוף האדם או שגורמות להפסקת גדילתם. זוהי תרופה חזקה במיוחד, ובכוחה לעצור דלקות (בחלקן) ואף להציל חיי אדם. מאידך, כאשר השימוש נעשה שלא בצורה נכונה, אנטיביוטיקה עלולה לגרום אף לנזקים שונים בגוף, יותר מאשר להביא תועלת.
מה תפקיד האנטיביוטיקה?
אנטיביוטיקה נועדה להשמיד אך ורק חיידקים הגורמים למחלות, והיא אינה יעילה כלל נגד נגיפים. ככל שהמחלות רבות, כך גם מחוללי המחלות – נגיפים וחיידקים. רופאים הם היחידים אשר מסוגלים לאבחן מחלות ואת המחוללים אותן, ולכן רק הם רשאים להמליץ על נטילת אנטיביוטיקה. סוגים שונים של תרופות אנטיביוטיות קיימים כיום בשוק, כאשר ישנן תרופות שיעילות מול סוג אחד של חיידק, וישנן תרופות שיעילות מול כמה סוגים של חיידקים.
אנטיביוטיקה גורמת להשמדת חיידקים רק כאשר היא מצויה בדם במינון מסוים וקבוע ובמשך תקופה מסוימת. אי לכך, המינון של האנטיביוטיקה, הזמנים בהם יש ליטול אותה ומשך תקופת הטיפול, מחושבים מראש וחשוב מאוד לשמור עליהם וליטול את התרופה עד סוף הזמן הדרוש. במידה ומפסיקים ליטול אנטיביוטיקה בטרם הגיע הזמן, הטיפול לא תועיל כלל.
אנטיביוטיקה נועדה לא רק כדי לטפל בחיידקים או בזיהומים קיימים בגוף אלא גם כתרופת מניעה של זיהומים בקרב חולים המועדים לכך (בגלל מחלות קודמות או ניתוחים שעברו). כך לדוגמה, אנטיביוטיקה יעילה לצורך מניעה של דלקת קרום המוח בקרב אנשים שהיו חשופים לחולים במחלה.
דוגמאות נוספות למתן אנטיביוטיקה שלא למען לחימה בחיידקים, אלא לשם טיפול מונע, הן כאשר אנשים עם מסתמי לב פגומים או מלאכותיים נמצאים לפני ניתוחים, על מנת הימנעות מזיהומים אפשריים במסתמי הלב. אנטיביוטיקה ניתנת גם כאשר אנשים עתידים לעבור ניתוחים ונשקפת סכנה ללקות בזיהום, או לטיפול בפגיעה לאחר שאיפת עשן. במקרים שכאלה אנשים נוטלים אנטיביוטיקה לזמן קצר.
כיצד ניתנת האנטיביוטיקה?
ישנן דרכים שונות למתן אנטיביוטיקה לחולים, כאשר ברוב המקרים היא ניתנת באמצעות בליעת כדורים דרך הפה, ולתקופה קצרה של ימים ספורים.
כאשר מדובר בחולים בעלי זיהומים שקשורים לעצמות או ללב, אז הם מקבלים עירוי של אנטיביוטיקה לתוך הווריד, ולמשך זמן רב (מדובר בארבעה עד שישה שבועות). חולים שלא סובלים ממחלות שמצריכות מהם לקבל טיפולים רפואיים בבתי חולים, והם חשים בטוב, מקבלים אנטיביוטיקה דרך עירוי תוך ורידי בביתם שלהם. עירויים אלה נעשים על ידי צנתר תוך ורידי בכף היד או בזרוע.
ישנם מקרים בהם הצנתר לעירוי אנטיביוטיקה קל לשימוש והחולים יכולים לתפעל זאת בעצמם, וישנם מקרים בהם אחיות מגיעות לביתם של החולים על מנת להחדיר את מנות האנטיביוטיקה בכל פעם. בשני המקרים החולים חייבים להיות תחת פיקוח מלא בשביל להימנע מתופעות לוואי ומסיבוכים.
תופעות לוואי וסיבוכים של אנטיביוטיקה
בהמשך לנושא הקודם, אדם שמקבל עירוי תוך ורידי של אנטיביוטיקה דרך צנתר, חשוף לזיהומים באזור שבו הוא מוחדר אל הווריד וגם בזרם הדם. התסמינים המובהקים להתפתחות זיהום יכולים להיות חום, כאבים, צמרמורות, אדמומיות באזור, פריחה או קשיי נשימה בדרגת חומרה נמוכה מאוד.
לאנשים שמקבלים אנטיביוטיקה שלא דרך עירוי לווריד, אלא דרך כדורים לפה, גם כן עלולות להיות תופעות לוואי שונות. הקלות שביניהן יכולות להתבטא על ידי שלשולים, קלקול קיבה וזיהום נרתיקי. יש תופעות לוואי חמורות שעלולות לגרום לשיבוש הכבד, הכליות, מוח העצם, מעיים ואיברים נוספים. תופעות לוואי שכאלה מחייבות בדיקות דם לצורך מעקב מכיוון שהן עלולות לסכן את חיי החולים. כמו כן, תופעות הלוואי תלויות בסוגי האנטיביוטיקה ובתגובה של גוף החולים לחומרים המרכיבים אותן.
>
