אנטיביוטיקה היא הגדרת מטרייה תחתיה נכללות תרכובות אורגניות שיכולות להיות טבעיות או סינטטיות שגורמות להפסקת גדילתם או למותם של חיידקים. ההיגיון העומד מאחורי האנטיביוטיקה הוא שישנם חומרים המסוגלים להסב נזק לחיידקים מבלי לפגוע ברקמות אנושיות. לפיכך, כאשר הילד סובל מזיהום מסוים, ניתן לתת לו אנטיביוטיקה בצורות שונות וכך לפגוע בחיידק שגרם לזיהום מבלי לפגוע בבריאותו של הילד.
עם זאת, במהלך השנים התגלה כי האנטיביוטיקה גורמת לנזק לא רק לחיידק שגרם לזיהום, אלא גם לחיידקים רבים נוספים שמתקיימים בגוף האדם ושנחוצים לתפקודים הבסיסיים של הגוף.
כיצד מחליט הרופא על סוג האנטיביוטיקה המתאימה לילד?
לפני שהרופא מחליט על סוג האנטיביוטיקה הספציפי שמתאים לטיפול במחלו של הילד, עליו לאבחן את סוג החיידק שגרם למחלתו. לא בכל המקרים ניתן לאבחן את זן החיידק בקלות אך בהסתמך על הידע שנצבר עד כה, הרי שישנם חיידקים מסוימים שגורמים למחלות מסוימות בילדים בשכיחות גבוהה מאוד.
כך למשל ישנם חיידקים מסוימים שגורמים לדלקת האוזן התיכונה בילדים וישנם חיידקים אחרים שגורמים לדלקת בדרכי השתן בילדים. לאור זאת, עבור שתי המחלות הנ"ל ירשום הרופא סוג שונה לגמרי של אנטיביוטיקה.
ברוב המקרים האנטיביוטיקה הראשונה שירשום הרופא תהיה האנטיביוטיקה שתוכל לכסות את רוב הסוגים של החיידקים שהיו יכולים לגרום למחלה ממנה סובל הילד. במקרים רבים אין צורך לאבחן במדויק את החיידק הספציפי שגרם למחלה והאישוש של הנחת היסוד מתקבל כאשר תגובת הגוף לתרופה חיובית. עם זאת, ישנו מגוון רחב של מצבים בהם אכן ישנו צורך לאבחן במדויק את הגורם למחלה.
כך למשל ישנן מחלות שהמקור שלהן יכול להיות באותה מידה נגיפי ואז במידה ותינתן אנטיביוטיקה, הטיפול יהיה חסר ערך. במקרים כאלו ישנה חשיבות עליונה לאבחן את מקור המחלה. בנוסף לכך, במקרים מסוימים בהם מדובר על זיהום חמור, ישנה גם כן חשיבות עליונה לאבחן את זן החיידק הספציפי שגרם לזיהום בכדי לא לעכב את הטיפול המתאים.
כיצד ניתן לזהות את זן החיידק במטרה להתאים את סוג האנטיביוטיקה לילד?
השיטה המקובלת והשכיחה ביותר לזיהוי זן החיידק היא בדיקת תרבית. בבדיקה זו נוטלים דוגמית מהחומר החשוד כמזוהם (דם, שתן, צואה ועוד) ומדגירים אותה על מצע לגידול חיידקים במשך מספר ימים.
מקץ מספר ימים מתפתחות מושבות של חיידקים שניתן לבחון מתחת לעדשת המיקרוסקופ. במקרים מסוימים בהם אין די זמן בשביל לבצע תרבית, ניתן להסתכל בדגימה ישירות באמצעים מתקדמים יותר אם על ידי מיקרוסקופים עוצמתיים ואם בשיטות מולקולריות מתקדמות.
טיפול אנטיביוטי מונע בילדים
במקרים מסוימים הטיפול האנטיביוטי ניתן לילדים באופן שגרתי ולא רק במקרה של זיהום. כך למשל ישנם ילדים שסובלים מדלקות חוזרות בדרכי השתן על רקע של מום אנטומי בדרכי השתן. ייתכן מאוד שבמקרים כאלו הרופא יחליט על מתן של טיפול אנטיביוטי מונע שמטרתו למנוע את הצמיחה וההתפתחות של החיידקים. מדובר על טיפול שניתן במינון נמוך יותר של אנטיביוטיקה מזה שמיועד למגר זיהום קיים אך משך הטיפול ארוך יותר.
התייעצות לפני התחלת טיפול
לצד תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הטטרציקלינים שאסורות לשימוש בילדים מתחת לגיל שמונה שנים או תרופות אחרות שאסורות לשימוש בילדים שסובלים מחסר באנזים G6PD, השימוש בכל סוגי האנטיביוטיקה כרוך בתופעות לוואי ולכן אין בשום פנים ואופן לתת לילדים אנטיביוטיקה ללא הנחיית הרופא וכן ישנה חשיבות גבוהה ליידע את הרופא על כל מצב רפואי חריג שהילד נתון בו לפני התחלת השימוש בתרופה האנטיביוטית.
>
