אמפיזמה – נפחת

נפחת גורמת לנזקים הדרגתיים בנאדיות הריאה, דבר המוביל לקוצר נשימה.

אמפיזמה היא אחת מתוך מספר מחלות הידועות כמחלת ריאות חסימתית כרונית – COPD. הגורם העיקרי לאמפיזמה הינו עישון.

נאדיות הריאה מקובצות כמו אשכולות ענבים באופן תקין. באמפיזמה, הקירות הפנימיים של שקי האוויר (נאדיות) נחלשים ונקרעים, דבר היוצר מרחב אווירי גדול יותר. תהליך זה מפחית את שטח הפנים של הריאות, ואת כמות החמצן המגיעה למחזור הדם.

בעת הנשיפה, הנאדיות הפגועות אינן מתפקדות כראוי והאוויר נוטה להלכד, דבר המשבש את תהליך תחלופת הגזים. טיפול מתאים עשוי להאט את קצב התקדמות הנפחת, אולם הנזק הנגרם לנאדיות הינו נזק בלתי הפיך.

מהם הגורמים לאמפיזמה?

עישון סיגריות הוא הסיבה העיקרית לאמפיזמה. מרבית חולי האמפיזמה מדווחים כי נטו לעשן בעבר. סיגריה בוערת פולטת כימיקלים רבים ושונים, אשר רובם מסרטנים או רעילים עבור הרקמות.

גורם נוסף לאמפיזמה הוא זיהומים בדרכי הנשימה, אשר יכולים  להרוס את רקמת הריאות ובכך לתרום להתפתחות או להחמרתה של האמפיזמה. כמו כן, אמפיזמה מגבירה את הסיכון להתפתחות זיהומים.

לתורשה יש השפעה נוספת על התפתחות הנפחת. אנשים המאובחנים עם פגם גנטי ספציפי המכונה בשם מחסור באלפא -1 אנטיטריפסין, נמצאים בסיכון מוגבר ללקות באמפיזמה. עם זאת, פגם גנטי זה, נדיר.

הזדקנות טבעית גורמת לשינויים בריאות גם במקרים בהם המטופל אינו מעשן. אובדן הגמישות בריאה יכול בסופו של דבר לגרום לאמפיזמה. זיהום אוויר נוטה לגרות את הריאות ולגרום לאמפיזמה, למרות העובדה שזיהום לבדו לעתים נדירות בלבד גורם לנפחת.

תסמינים

כאשר חלה פגיעה בנאדיות הריאה, התסמין הראשון הינו קוצר נשימה המתרחש לעיתים בעת פעילות גופנית. בשלבים מתקדמים יותר קוצר הנשימה מופיע בעת מנוחה. קוצר הנשימה מקשה על התפקוד היומי וביצוע מטלות פשוטות כמו אכילה, דבר המוביל לאובדן תיאבון וירידה במשקל. תסמינים אחרים כוללים לחץ בחזה, עייפות ושיעול כרוני.

בהמשך, כאשר שקיות האוויר (הנאדיות) מתוחות יותר, האוויר נלכד בכיסים המכונים בשם בולות הנוצרות בתוך הריאה. שינוי זה מוביל להתרחבות בית החזה, מאפיין ייחודי לאמפיזמה. נזק כרוני מונע ומקשה על זרימת דם תקינה.

בנוסף, נזק הנגרם לריאות מוביל ללחץ הנוצר על הלב, מצב המכונה בשם יתר לחץ דם ריאתי. יתר לחץ דם מסוג זה מוביל לנפיחות ברגל, נפיחות באזור הבטן או פעימות בולטות בוורידי הצוואר.

כיצד מאבחנים אמפיזמה?

האבחון נעשה באמצעות תשאול רפואי, בדיקה גופנית ובדיקות נוספות. הבדיקות כוללות: ספירומטריה, בדיקה המודדת את כמות האוויר הנשאפת במשך דקה אחת. כמו כן, ניתן למדוד את כמות האוויר הכוללת המסולקת מהריאות. אמצעים אלה מצביעים על תפקוד הריאות.

בדיקות נוספות הן בדיקות תפקוד ריאתי כמו מדידת גודל הריאות, חמצון, ובדיקת מעבר הגזים.

הרופא ימליץ על רנטגן חזה ואוקסימטרי, בדיקה המודדת את כמות החמצן בדם ובדיקת דם רגילה המספקת מידע רלוונטי על כמות החמצן והפחמן הדו חמצני בנוזל הדם.

דרכי טיפול

הטיפול הראשון הוא הפסקת עישון. את הנזק שנגרם לא ניתן לרפא אולם הטיפול משמש להאטת קצב התפתחות האמפיזמה.

הטיפולים כוללים: טיפול בחמצן, המגדיל את אחוז החמצן הנדרש לגוף, מרחיבי סימפונות כמו בטא אגוניסטים ותרופות אנטיכולינרגיות, אשר מסייעות להתרחבות בדרכי הנשימה, תרופות נוספות כמו קורטיקוסטרואידים המפחיתים דלקת ואנטיביוטיקה, כאשר יש עדות לזיהום.

במקרים אחדים יידרש ניתוח והשתלת ריאות. חיסונים נגד שפעת ודלקת ריאות, מומלצים על ידי רופאים רבים כדי למנוע זיהומים בדרכי הנשימה. החיסונים אינם מטפלים באמפיזמה אולם מונעים סיבוכים אפשריים.

>