ישנה בדיחה ידועה בקרב העם היהודי. כמעט כל חג הנחגג במדינת ישראל יכול להיחתם במשפט ממצה אחד – "ניסו לחסל אותנו, לא הצליחו, בואו נאכל". אכן, אין ספק כי אוכל הנו מרכיב חשוב בכל בית ישראלי באשר הוא, ומהווה פרמטר חיוני להישרדות.
עם זאת, כאשר האוכל מקבל משקל רב יותר ממה שהוא צריך לקבל, וכאשר אוכלים למרות שלא באמת רעבים, או אז מדובר על אכילה רגשית. אכילת יתר יכולה לגרום למגוון רב של תופעות לוואי לא רצויות, כאשר התופעה החמורה ביותר הנגרמת על ידי אכילה רגשית הנה עלייה משמעותית במשקל, עד לכדי היווצרות מחלות חמורות.
בכדי שתוכלו להיווכח האם גם לכם יש אכילה רגשית או שרק מדובר על אכילה תוך כדי רביצה מול הטלוויזיה בשעות הערב, ריכזנו עבורכם מידע חיוני בנושא. יש לזכור, כי במידה ומצאתם את המידע במאמר זה נכון לגביכם, מומלץ עד מאוד לפנות לטיפול על מנת למגר את הבעיה ולשמור על בריאות פיזית ונפשית תקינה.
מהי אכילה רגשית?
לפני שניכנס לעובי הקורה והקלוריה, ונבחן מדוע יש אכילה רגשית, ומהן המקורות והסיבות להיווצרותה, כדאי לראות מהי אכילה רגשית. מדובר בהפרעת אכילה מינורית, שלא כמו הפרעות אכילה חמורות יותר מאותה משפחה, כגון אנורקסיה ובולימיה.
בעת אכילה רגשית, אדם אוכל כל דבר הנמצא במקרר, בכדי לפצות על דבר מה. האדם יכול לאכול כל דבר, בהתאם לטעמו האישי כמובן, כאשר אין זה משנה אם הוא רעב או לא. במרבית המקרים, אכילה רגשית נוצרת כאשר אין האדם רעב בכלל, ואקט האכילה והאוכל עצמו מהווים תחליף עבור דבר מה שחסר לו.
לרוב, מדובר על פיצוי בעקבות מצבים לא נעימים, מלחיצים או קשים. לדוגמא, אדם המפוטר מעבודתו יחפש הקלה ומזור בחטיף שוקולד טעים, בדומה לסטודנט העמל על מבחניו ומבקש להקל על הלחץ בו הוא נמצא באמצעות חטיפים מלוחים. עם זאת, ישנם מצבים בהם אכילה רגשית נוצרת בעקבות שעמום אותו חווה האוכל, או רגשות של בדידות ועצב.
מקורות הבעיה
כאמור, המקור העיקרי להיווצרות אכילה רגשית, הוא חוסר היכולת להתמודד עם אי אילו רגשות ובחירה באוכל כפתרון רגעי הולם. גם מבחינה פיזית, האוכל מקנה פתרון זמני וטוב, שכן הוא מעלה את הסוכר בדם ומקנה תחושה רגעית ופיקטיבית כי הכול טוב. במרבית המקרים, לאחר האכילה, חווים תחושות של כעס, אשמה וריקנות כללית.
מקור נוסף להיווצרות אכילה רגשית, הוא דפוסים הנלמדים עוד בילדות. הורים רבים מעניקים לילדיהם צ'ופר בצורת חטיף או קינוח טעים, בעקבות התנהגות טובה במיוחד. במקרים אחרים, הילד פונה לאוכל בכדי לפצות עצמו על תחושות כעס, עצב וקיפוח שחש מסביבתו או מהוריו. מקרים אלו משרישים את האוכל כפתרון אפקטיבי לבעיה, ובעצם גורמים להתפתחותה של אכילה רגשית בעת ההתבגרות ובכל מהלך החיים.
דרכי טיפול
כמו בכל בעיה הנוגעת לנפש, גם אכילה רגשית דורשת טיפול איכותי באמצעות אנשים המורשים לכך. פסיכולוגים רבים, המתמחים בשיטות טיפול שונות, יכולים לסייע למטופלים לבחון מדוע נוצרה אצלם אכילה רגשית ומה היא באה להחליף ולפצות. במקרים אחרים, כאשר מתפתח דיכאון מסוים, ניתן לערב תרופות SSRI, באמצעות טיפול פסיכיאטרי.
מטפלים אחרים, דוגלים בשיטות התנהגותיות יותר, ומקנים כלים נהדרים המפרידים בין התחושות והרגשות לבין האוכל, תוך ביצוע פעולות אחרות מאכילה. לדוגמא, כאשר חווים רצון לאכול בגלל שחשים בדידות, ניתן להרים טלפון לחבר או לצאת לפעילות מהנה עם אנשים אחרים. בדומה, ניתן לתעל תחושות של כעס ועצבנות, לכדי פעילות ספורט אפקטיבית בפארק.
>
