חומרי מזון שאנחנו אוכלים מפורקים ונספגים במקומות שונים בגופנו לאורך מערכת העיכול. שומנים, מכיוון שאינם מסיסים במים, קשים יותר לספיגה. כדי שגופנו יוכל לספוג שומנים בצורה טובה, אנחנו מפרישים לתוך המעי מלחי מרה.
מלחי המרה יוצרים תרכובת מסיסה יחד עם השומנים שבמזון, ומאפשרים את ספיגתם בגוף. המרה מיוצרת בתאי הכבד- הפטוציטים, ומועברת בדרכי המרה התוך כבדיות אל כיס המרה.
כיס המרה אוגר ומרכז את מיצי המרה, ומפריש אותם דרך מערכת מיוחדת של צינורות – דרכי המרה, אל תוך התריסריון. צינור המרה הראשי המוביל את המרה מכיס המרה נקרא Common bile duct.
אבני מרה – מה קורה שם?
לעיתים, הצטברות של חומרים שונים בדרכי המרה יכול להוביל ליצירת גושים – אבנים, ולחסימה של דרכי המרה. קיימים שני סוגים עיקריים של אבני מרה, השונים זה מזה במראה שלהם ובחומר שמרכיב אותם.
אבני המרה הצבעוניות (Pigmented) בנויות בעיקר מחומר שנוצר מבילירובין. בילירובין הוא תוצר פירוק של כדוריות דם אדומות. אצל חולים שסובלים מבעיות בכדוריות הדם האדומות, הגורמות לפירוק מתמיד שלהן, יופיעו לעיתים אבני מרה מסוג זה. רק כחמישית מסך המקרים של אבני מרה הן אבני מרה צבעוניות.
הסוג השני והנפוץ יותר של אבני מרה הוא אבנים המורכבות ממלחי מרה ושומנים, ובעיקר מכולסטרול. סוג זה נפוץ יותר, וכארבע חמישיות מאבני המרה שייכות לסוג זה. מלבד פירוק כדוריות דם אדומות, קיימים גורמי סיכון אחרים לאבני מרה. השמנה, אובדן מהיר של משקל, הורמוני מין נשיים, הריון, רמת שומנים גבוהה בדם ושחמת הכבד, כולם גורמים המגבירים את הסיכון לפתח אבני מרה.
סימנים וסימפטומים
רובם הגדול של אבני המרה לא גורם לסימפטומים כלל. לעיתים מתגלים אבני מרה אצל חולים במסגרת בירור רפואי לבעיה אחרת לגמרי, אבל אבני מרה יכולים בהחלט לגרום לסימפטומים שונים.
במידה ואבני המרה חוסמים את דרכי המרה, ומתפתחת דלקת באזור, יכולים להופיע תסמינים אצל החולה, ובייחוד "biliary colic" –הכאב האופייני המשויך לאבני מרה. כאב זה הוא כאב חד וחריף, הוא מופיע בבטן הימנית העליונה (מקומו של כיס המרה), ומתחיל בדרך כלל בפתאומיות.
באופן טיפוסי, הכאב מופיע כשעה לאחר ארוחה, ונמשך מספר שעות. לפעמים הכאב מוקרן גם למקומות אחרים בגוף – והחולה יחוש כאב בעצם השכם (scapula), או בגב. לכאב יכולים להתלוות בחילות והקאות.
בדיקות הדמיה יכולות לסייע בזיהוי אבני המרה, אם כי רובם הגדול של אבני המרה לא נראות בצילומי רנטגן. בדיקת על קול (Ultra Sound) היא הבדיקה היעילה והפשוטה ביותר לזיהוי האבנים.
טיפול
הטיפול הפשוט והעיקרי לאבנים בדרכי המרה הוא כריתה של כיס המרה (Cholecystomy). כיס המרה נמצא בבטן הימנית העליונה, צמוד לכבד מצידו התחתון. ניתן לחיות חיים טובים וארוכים ללא כיס מרה.
כיס המרה לא אחראי על ייצור המרה, אלא על ריכוזה והפרשתה בזמנים קבועים בלבד. הכבד הוא האיבר שמייצר את המרה בפועל. לאחר כריתת כיס מרה, הכבד מזרים ישירות את המרה לתריסריון, וספיגת השומנים בגוף לא נפגעת בצורה כזו שתשפיע על חיי המנותח. כדאי לשמור את כריתת כיס המרה למקרים בהם אבני המרה אכן גורמים לסימפטומים שונים אצל החולה – ולא בכל מקרה שבהם מתגלים אבני מרה, בייחוד אם מדובר בגילוי מקרי.
הניתוח נעשה היום בשיטת לפרוסקופיה – בעזרת חתכים זעירים בדופן הבטן וללא צלקות בולטות. כדאי לדעת שיש גם תרופות שעוזרות בהמסת אבני מרה, אבל לעיתים קרובות יש הישנות של האבנים לאחר טיפול בתרופות אלו ואין מנוס מניתוח הכולל כריתה של הכיס.
>
