שפעת היא אולי המחלה הנפוצה ביותר שקיימת, התוקפת את כולנו כל חורף. השפעת נגרמת על ידי נגיף שמתיישב בדרכי הנשימה העליונות וגורם לסימפטומים שונים. אחרי מספר ימים, מערכת החיסון שלנו מצליחה להתגבר על הנגיף ואנו מבריאים.
אסור להקל ראש במחלת השפעת – אחת לכמה שנים, נוצר זן חדש ואלים במיוחד המוביל את העולם להיסטריה, לחץ ובהלה. דוגמאות לכך הם שפעת העופות שהמקרה האחרון שלה היה בשנת 2003 או שפעת החזירים שהכניסה מדינות רבות לפאניקה מחשש למגיפה בשנת 2009.
האירוע הטראומתי ביותר של מחלת השפעת היה בשנת 1918, אז השפעת ה"ספרדית" גרמה למוות של יותר מ-50 מליון בני אדם.
כל העידכונים על המחלה, חדשות 2013-2014, חיסונים ומחקרים חדשים באתר שפעת – cold.co.il
שפעת – איך נדבקים?
השפעת היא למעשה מחלת חורף. המדובר הוא בנגיף של דרכי הנשימה, וכל כניסה שלו אל מערכת הנשימה גורמת להדבקתנו במחלה. לדוגמא, אדם שמתעטש ורסיסי הנזלת שלו מגיעים למערכת הנשימה שלנו, עלול להדביק אותנו. דרך נוספת להדביק ולהידבק היא להשתעל אל כף היד ולאחר מכן לגעת בחפץ כלשהו או ללחוץ יד למישהו אחר.
כמובן ששהייה ממושכת במקומות סגורים ללא אוורור מגבירה את הסיכון להידבק במחלה. אלה בדיוק הסיבות שבגללן השפעת מדבקת מאוד, וכמעט כל אחד נדבק בה במהלך עונת החורף.
לשפעת, תקופת דגירה בה הנגיף מתרבה בדרכי הנשימה העליונות. ולכן, מספר ימים לפני הופעת הסימפטומים ועד כשבוע אחרי הפסקתם, המחלה עדיין מדבקת. זאת בדיוק הסיבה שחייבים להקפיד על מניעה – להיות בחדרים מאווררים, להשתעל אל המרפק ולא אל כף היד ולא להגיע לעבודה כאשר חולים.
תסמיני שפעת
התסמינים העיקריים של מחלת השפעת הם חום, כאבי שרירים וחולשה כללית. בנוסף, קיימים כמובן סימנים של פגיעה בדרכי הנשימה כמו נזלת, התעטשויות ושיעול, דלקת בגרון ובשקדים ואפילו התחלה של דלקת ריאות.
חיסון נגד שפעת
הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע הידבקות בשפעת נעשית כמובן על ידי חיסון נגד שפעת. קיימים שני סוגי חיסון: קפסולה של נגיף מומת הניתן בזריקה ונגיף מוחלש הניתן כתרסיס לאף. החיסון מהסוג הראשון מורכב מקפסולה של נגיף שפעת שהומת.
הקפסולה מאפשרת למערכת החיסון לייצר נוגדנים כנגדה, ובעתיד להיות מוכנה כנגד הופעת נגיף השפעת האמיתי. מדי שנה, ארגון הבריאות העולמי מחליט מהו נגיף השפעת שעומד להיות דומיננטי, ובהתאם לכך מחסנים.
חיסון זה לא מחזיק מעמד יותר משנה, מפני שלצורך הישרדותם, נגיפי השפעת כל הזמן משתנים על ידי מוטציות שונות, והנוגדנים כבר לא מתאימים כנגדם. חיסון זה נחשב לאפקטיבי מאוד, במיוחד אצל אנשים צעירים ובריאים. אחד החסרונות שלו הוא העובדה שהוא מיוצר מביצים, ולכן אי אפשר לתת אותו לאנשים האלרגיים לביצים.
החיסון השני הוא נגיף מוחלש, אותו מכניסים לדרכי הנשימה העליונות, וכתוצאה מכך הרירית בעצמה מפתחת נוגדנים. הבעיה עם חיסוני נגיף מוחלש היא שאי אפשר לתת אותם למדוכאי חיסון, שכן הם חסרי מערכת הגנה וגם הנגיף המוחלש עלול להזיק להם.
לעומת זאת, אחד היתרונות של חיסון זה הוא מתן דרך האף, שמקל מאוד על חיסון ילדים המפחדים מפני הזריקה.
מי צריך להתחסן?
למרות ששפעת נחשבת למחלה קלילה, קיימות מספר קבוצות סיכון שעבורן מחלת השפעת היא מחלה קשה מאוד, העלולה להוביל לתוצאות חמורות. קבוצות הסיכון כוללות קשישים, מדוכאי חיסון (כמו לדוגמא חולי איידס, חולים בסוגי סרטן שונים וכדומה), נשים בהריון וילדים המטופלים באספירין.
אנשים בקבוצות אלה חייבים להתחסן, על מנת להימנע מלהתמודד עם מחלת השפעת וסיבוכיה הקשים. כיום, ממליצים להתחסן כבר מגיל 50. אין זה אומר שאנשים אלה כבר נחשבים לקשישים, אלא ההמלצה מגיעה בעיקר משיקולים כלכליים של אבדן ימי עבודה. בנוסף, אנשי צוות רפואי חייבים להתחסן, על מנת לא להדביק את המטופלים שלהם. כמו כן, הוחלט כי החל מחורף 2016-2017 יחוסנו ילדים בבתי הספר, במטרה להקטין את החולים אשר סובלים מהמחלה וסיבוכיה.
ראו גם:
שפעת בקיץ
נגיף הזיקה – מהו ולמה כולם מפחדים ממנו כל כך?
>
