פסוריאזיס או בשמה העברי-ספחת, הינה מחלת עור כרונית בעלת דרגות קושי שונות, צורות ביטוי קליניות ותסמיניות שונות, אשר מושפעות בו זמנית ממצבו הגופני והנפשי של האדם הסובל ממנה.
באופן כללי, כל מחלות העור גורמות להרגשה כללית לא נעימה ולתחושה נפשית קשה. בשל נראות המחלה על גבי העור לאדם הסובל ממנה קשה במיוחד להסתיר אותה ומחלתו גלויה לכל.
כיום, בעזרת טיפולים קונבנציונליים, טיפולים בתחום הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית וטיפולים פסיכולוגים, ניתן להתמודד עם מחלת הפסוריאזיס וללכת בראש מורם וללא רגשות אשמה ודחייה.
מהי פסוריאזיס?
כאמור, מחלת הפסוריאזיס הינה מחלת עור בעלת דרגות קושי שונות, אשר מוגדרת בין היתר כמחלה כרונית, כיוון שאין טיפול אחד אשר יכול להעלים את המחלה ולרוב היא נשארת בצורה פעילה או רדומה עם האדם לכל החיים. פסוריאזיס עלולה להתפרץ בין הגילאים 20-30 ואו בגילאי 50-60. בנוסף, מחלת הפסוריאזיס היא מחלה פסיכוסומטית, היכולה להופיע או להפרץ בעקבות מצבי לחץ.
למחלת הפסוריאזיס יש מספר צורות התבטאות:
- פלאק (פסוריאזיס וולגריס PSORIASIS VULGARIS): סוג זה של פסוריאזיס נחשב לשכיח ולנפוץ ביותר ועלול לתקוף כל אדם בכל גיל ומין. המחלה לרוב מופיעה באזור הקרקפת, ברכיים וציפורניים.
- פסוריאזיס אינברסה: המחלה לרוב מופיעה באזורים בגוף בהם יש קפלים, כגון: מפשעה, בית שחי וכדומה.
- גוטטה פסוריאזיס: סוג זה של פסוריאזיס שכיח יותר אצל ילדים ולרוב מופיע לאחר זיהום מחיידק סטרפטוקוק, אשר גורם לדלקות בגרון.
- ארטריטיק פסוריאזיס: לאנשים הסובלים מסוג זה של פסוריאזיס, יש נטייה לפתח דלקות מפרקים בנוסף לתסמיני הפסוריאזיס.
- פוסטורל פסוריאזיס: סוג זה של המחלה, מופיע לרוב לאחר מחלה בה חום הגוף הגיע ל- 40 מעלות. סוג זה אינו שכיח ולרוב מופיעה עם נגעים המכילים מוגלה.
- פסוריאזיס אריתרודרמה: סוג זה של המחלה עלול להופיע לאחר שימוש בתרופות מסוג סטרואידים. צורת ההתבטאות של סוג זה גורמת לכל הגוף להיות אריתומטוטי (אדום).
הגורמים
עדיין לא ידועה על גורם אחד אשר גורם להתפרצות מחלת העור פסוריאזיס. עם השנים, נמצא מספר גורמים אשר עלולים להוות גורמי סיכון לחלות במחלה והם כוללים:
- גורמים גנטיים-תורשתיים (היסטוריה משפחתית)
- גורמים אוטואימוניים (הגוף תוקף את המערכת חיסונית שלו)
- גורמים נפשיים, כגון: מצבי לחץ נפשי, עצבות, דיכאון ועוד אשר מהווים טריגר להתפרצות המחלה
- גורמים סביבתיים, מזג אוויר (נמצא כי המחלה קשה יותר דווקא בחודשי החורף)
- מחלות כרוניות, כגון: מחלות בכבד, הפרעות בעיכול חלבונים, אלכוהוליזם ועוד.
חשוב לדעת, כי מחלת הפסוריאזיס אינה מדבקת ואינה מועברת במגע עם אדם חולה.
אבחון ותסמינים של פסוריאזיס
האבחון של פסוריאזיס נעשה לרוב על ידי רופא מומחה במחלות עור. לפסוריאזיס תסמינים שונים (פצעים, כתמי שמן על הציפורניים, גירוד, אדמומיות, אריתמה, מוגלה, תסמינים סיסטמיים ועוד), אך הנפוץ ביותר הוא הופעת קשקשת על גבי אזורים שונים בעור.
מכיוון שקיימות מספר צורות של המחלה, לכל צורה יש תסמינים ומקומות הופעת התסמינים ייחודים לה. אבחון נעשה גם על ידי התסמינים השונים ומיקומם בגוף, גם על ידי היסטוריה משפחתית ואו אישית של המחלה ובנוסף, ניתן לקחת ביופסיה של אזור העור הנגוע בגוף.
טיפול
מכיוון, שמחלת פסוריאזיס היא מחלה כרונית, הטיפול הוא לרוב תסמיני וכולל: טיפול מקומי בעזרת תרופות ומשחות סטרואידיות, אנלוגים של ויטמין D, אנלוגים של ויטמין A – רטינואידים.
בנוסף, ניתן טיפול סיסטמי באמצעות תרופות כגון: רטינואידים, ציקלוספורין, מתוטרקסט. כמו כן, נמצא כי טיפולי פוטותרפיה (חשיפה לאור UVB) הנמצא גם בים המלח, מאוד יעילים לחולי פסוריאזיס. רבים מן הטיפולים לחולי פסוריאזיס ובעיקר הטיפול בים המלח נמצאים בסל הבריאות ומכוסה על ידי ביטוחי הבריאות השונים.
ראו גם:
מחלת האורטיקריה (סרפדת)
מחלות ציפורניים
>
