במשך שנים אמרו לנו שכדי לקבל סידן אנחנו חייבים לאכול מוצרי חלב וכך נחזק את העצמות בגופנו.
סידן הוא אכן מינרל חשוב, אך בניגוד למה שמקובל לחשוב – צריכת מוצרי חלב מקשה על ספיגת הסידן בגוף. הבשורה הטובה היא כי ניתן לספק לגופנו סידן דרך אכילה של לא מעט מזונות בריאים אחרים.
למה זה טוב?
הגוף זקוק לסידן בכמות ניכרת, משום שיש לו תפקיד מכריע בתהליכים אשר חיוניים לתפקוד הולם של מערכת העצבים, מערכת השרירים ולמצבים בהם עלולה לקרות קרישת הדם.
ברגע שהגוף לא מקבל מספיק סידן הוא "גונב" מהסידן שמצוי בעצמות, מה שיכול לגרום במהרה להדלדלותן של עצמות אלה, לשברים ולמחלות עצם שונות כמו אוסטיאופורוזיס.
מה תפקידו של הסידן?
לסידן יש תפקידים רבים והוא דרוש לנו בכל שלב בחיים:
בתקופת הילדות מתחיל תהליך בניית מסת העצם, אשר מגיע לשיאו בשנות העשרים. בתקופה זו חשוב מאד להקפיד על צריכה הולמת של סידן. מחלת ילדות שנגרמת מעצמות שמתרככות היא מחלת הרככת.
גם בתקופת ההיריון חשוב מאד לצרוך סידן, לעיתים יש צורך בהשלמת סידן באמצעות תוסף תזונה, מאחר שבתקופת ההיריון צורכים סידן הן עבור האם והן עבור העובר הגדל ומתפתח.
הנטייה הטבעית של מסת העצם היא להדלדל, וכדי למנוע ממנה להיהרס יש להמשיך לצרוך סידן. קבלת סידן דרך המזון חשובה מאוד לרבות לקראת גיל המעבר ובמהלכו.
גיל המעבר מזמן שינויים רבים עבור נשים וגברים- השינויים ההורמונאליים גורמים לריכוך העצמות ועלולים להוביל למחלת האוסטיאופורוזיס.
לאן הסידן בורח?
המונח "בריחת סידן" מדבר, למעשה, על תהליך טבעי של הדלדלות העצמות בגוף.
הסיבות העיקריות לדלדול העצם הינה אכילה וצריכה מוגזמת של מזונות עם חלבונים שמקורם מן החי והצורך באיזון מבוקר של חומציות בדם. כתוצאה מכך הגוף מרגיש צורך במינרלים ולכן ייעזר בסידן המצוי בעצם לפעולה זו. גם דיאטה עשירה בחלבונים עלולה להיות מסוכנת לגוף, משום שהיא גורמת להפרשת סידן החוצה מהגוף ואי ספיגתו.
ספיגת הסידן בגוף תלויה בגורמים הבאים:
- בהורמון המיוצר בבלוטת התריס
- בכושר העיכול ובעיקר ביכולת הספיגה
- בכמות השומן במעי הדק – ככל שהשומן במעי הדק רב יותר כך ספיגת הסידן פחותה יותר.
- בספיגת ויטמין C
- שימוש במשלשלים למניעת עצירות מונעים בהדרגה את ספיגת הסידן במעי הדק.
נוכחות ויטמין D חשובה לפעולת הספיגה. את הויטמין אנו צורכים כתוצאה מחשיפה מבוקרת לשמש (15 דקות ביום, כל יום) וכן נוכחות מינרלים נוספים ביחסים שונים; כמו מגנזיום, בורון ואבץ.
המנירלים הנ"ל עוזרים מסייעים היפטרות עודפי שומן ברקמות הרכות ועלולים להגיע למקומות שאינם רצוים בגוף – עניין אשר יכול ליצור בעיות קשות.
באילו מזונות יש סידן?
בניגוד למה שהורגלנו לחשוב, מוצרי החלב עוברים תהליך פסטור שהופך את הסידן לאנאורגאני מה שמקשה מאד על ספיגתו בגוף. מוצרי החלב עשירים בחלבונים אשר מובילים להפרשת הסידן החוצה מהגוף. אז זה נכון שיש סידן במוצרי החלב, אבל הוא לא נקלט בגוף כמו שצריך ולא מספק את רמת הסידן הנחוצה בגוף, ולכן לא עשינו בזה כלום.
לעומת זאת, ישנם לא מעט מזונות מהצומח אשר עשירים בסידן, ביניהם: מוצרי סויה, ירקות עליים בצבע ירוק (חסה, כרוב, פטרוזיליה, כוסברה וכדומה), קטניות, אגוזים (בעיקר שקדים), פירות יבשים, שומשום ומוצריו, ברוקולי, נבטים, במיה, תאנים.
גם במוצרי החרובים למיניהם ניתן למצוא סידן בכמות נאה (חרובים, דבש חרובים, ממרח חרובים, שוקולד חרובים וכדומה). אפשר לשלב בתפריט המזון היומי מזונות שניכר בהם הסידן – בארוחות עיקריות ובין הארוחות.
לקריאה באותו הנושא: ויטמין D וסידן – האם יכולים להגדיל את הסיכון לשבץ מוחי?
>
