מיגרנה, או בשמה העברי צילחה, היא כאב ראש קשה, שעלול לגרום להשבתה מוחלטת מתפקוד. המחלה מוכרת כבר מאות שנים ויותר. 
במשך זמן רב היא נחשבה למחלה פסיכוסומטית, שמקורה במצוקה נפשית, אך כיום רוב החוקרים מאמינים כי מקור הכאב הוא ביולוגי לחלוטין: ההתקף הוא ככל הנראה ביטוי לדלקת כימית שנוצרת סביב כלי הדם במוח.
התקף מיגרנה
בתחילה התקף מיגרנה מופיע בצורה עמומה, לרוב בצד אחד של הראש, ברקה או במצח מעל הגבות, ותוך מספר דקות הוא מתפתח ובהדרגה הופך קשה יותר ויותר.
בשלב הקשה של המיגרנה ישנה תחושה שהראש עומד להתפוצץ ומורגשות דפיקות של ממש במוח. אם לא מטפלים בו, הכאב יכול להישאר בין כמה שעות לכמה ימים, כאשר לעתים הוא מלווה בבחילות ואף הקאות.
פעילות גופנית, אור, רעש וגירויים סביבתיים אחרים כמו ריחות עלולים להפריע ולהגביר את תחושת הכאב. לא ניתן כמעט לעבוד או לתפקד בבית, כיוון שהתחושה, נוסף על הכאב, היא של בלבול וחוסר מנוחה.
ישנם כאלה שחווים רק התקפים בודדים במהלך החיים, אך ישנם חולי מיגרנה שחווים התקף מדי כמה ימים. אצל חלק מהחולים התקפי המיגרנה מתחילים בהפרעות בשדה הראיה המכונות "אאורה", הכוללות הופעת גלים, קווים והבזקי אור, כשלאחר מכן מגיעים כאבי הראש.
מי חולה במיגרנה?
המיגרנה נפוצה יותר אצל נשים: אחת מכל 5 נשים חולה במיגרנה, בעוד אצל הגברים מדובר בכ- 8% בלבד. נראה כי המיגרנה קשורה למחזור ההורמונלי הנשי, למשל היא שכיחה בזמן המחזור החודשי ולעומת זאת הריון מפחית את שכיחותה ולעיתים קרובות בגיל המעבר המיגרנה פוסקת.
המחלה שכיחה יחסית אצל צעירים בין הגילאים 20-40, אך תופיע לעתים גם אצל ילדים או מבוגרים. למחלה בסיס גנטי, אך היא קשורה גם בגורמים כמו תזונה ושינה- צום ממושך, כמו גם שינוי בהרגלי השינה עלולים להגביר את הסיכוי למיגרנה. למרות שמקור המחלה איננו נפשי, מתח ולחץ רב עלולים להגביר את הסיכוי לקבלת התקף.
טיפול במיגרנה
החולים במיגרנה נזקקים לטיפול מונע קבוע וכן לטיפול בזמן ההתקף עצמו, כדי לקצר את משך ההתקף ואת עוצמתו. הטיפול מותאם לעוצמת הכאב:
- להתקף קשה- מומלץ להשתמש בתרופות הקרויות טריפטנים (בארץ קיימות 4 תרופות מסוג זה: זומיג, אימיטרקס, ריזלט ורילרט). אלו הן תרופות ספציפיות לטיפול במיגרנה, כיוון שהן מדמות את פעולת הנוירוטרנסמיטור סרוטונין, אשר משמש כמתווך בין עצבי במוח. יעילותן של תרופות אלה רבה, והן מסוגלות להפסיק התקף תוך חצי שעה- שעתיים. יחד עם זאת ייתכן ותרופה אחת לא תשפיע בעוד אחרת תהיה יעילה ולכן דרושה תקופת הסתגלות. כמובן שתרופות אלה דורשות פיקוח רפואי.
- להתקף קל-בינוני- ניתן להשתמש במשככי כאבים רגילים, אך ההמלצה היא להשתמש בכאלה שכוללים מספר מרכיבים ופועלים על כמה מנגנונים בו זמנית. למרות שמדובר בתרופות קונבנציונליות, חשוב להיות תחת השגחה של רופא כיוון שמינון יתר עלול לגרום להתמכרות. בזמן ההתקף עצמו אפשר ללכת לשכב בחדר חשוך ושקט, או להשתמש בטכניקות גופניות להרפיה כגון עיסוי של הרקות, מסג' קרח על העורף והצוואר וטכניקות רגיעה נוספות.
למי שנוטה לקבל התקפי מיגרנה בתדירות גבוהה, מומלץ לרוב גם טיפול מונע: הטיפול המונע כולל הקפדה על שעות שינה קבועות ועל תזונה בריאה וסדירה. דיאטנית קלינית תוכל להתאים דיאטה המותאמת לסובלים ממיגרנה. דיקור סיני נחשב כיעיל להפחתת כאבי מיגרנה וכן תרופות שונות שמטרתן מניעתית.
בין היתר חולי מיגרנה מטופלים באמצעים הבאים:
- תרופות אנטי- דכאוניות
- תרופות להפחתת לחץ דם
- תרופות נגד אפילפסיה
- הזרקה של בוטולינום (רעלן שהוא גם הבסיס לבוטוקס המוכר כטיפול קוסמטי לפנים), אשר הזרקתו למצח מונעת התקפים למשך חודשים.
לקריאה באותו הנושא: מיגרנה בזילרית
http://www.isala.org.il/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA/>
