טרשת עורקים היא תהליך הדרגתי של שקיעת שומנים והצטברותם לשכבת פלאק הנצמדת לדפנות העורקים. הצטברות זו מכילה כולסטרול, חומרים שומניים ורכיבי תאים כמו כדוריות דם לבנות.
עם הזמן, החומרים הללו מביאים לחסימה של כלי הדם וכך לפגיעה באספקת הדם ללב ולשאר חלקי הגוף. בסופו של התהליך איברים נפגעים ממחסור בחמצן.
לרוב הצטברות הפלאק נוצרת בצמתי כלי- דם, כלומר במקומות בהם מספר כלי דם נפגשים. ככל שההצטברות מתעבה כך הפגיעה יותר משמעותית, המקום מאבד מגמישותו ומתקשה (המחלה נקראת באנגלית "התקשות עורקים") וכלי הדם מוצר.
סכנה נוספת של טרשת עורקים היא שחלק משכבת הפלאק ייקרע, ינוע בדם ויתיישב בצורה שתחסום לחלוטין את העורק. קריש שכזה עלול להביא להתקף לב, באם הוא מתיישב על העורק הכלילי המוביל את הדם אל הלב. אם הקריש מתיישב על עורק שמוביל דם למוח, יש סכנה להיווצרות שבץ מוחי.
גם כאשר טרשת עורקים מתחילה להתפתח בגיל מוקדם, אין לה סימפטומים והיא מתגלה רק בגיל מאוחר, לרוב אחרי גיל חמישים.
המחלה מתגלה בשלב שבו הפלאק יוצר חסימה משמעותית שגורמת לפגיעה באחד האיברים. לכן פעמים רבות אנשים לוקים בהתקפי לב מבלי שהם מודעים כלל לכך שהם בסיכון ונדמה שבריאותם טובה.
פעמים רבות היא מובילה למוות מוקדם ולמעשה היא מהווה את גורם המוות העיקרי בעולם המערבי. יש לזכור שהמחלה ניתנת למניעה באמצעות שינוי אורח החיים.
אבחון טרשת עורקים
כולל לרוב שאלון רפואי לגבי ההיסטוריה המשפחתית וגורמי הסיכון, בדיקות מאמץ ובדיקת זרימת הדם וכן צילום רנטגן של כלי הדם, צילום סי.טי או החדרת צנתר לכלי הדם.
סימפטומים
פעמים רבות המחלה אינה מתבטאת עד לשלב מתקדם, של חסימה כמעט מלאה של העורק, זאת מכיוון שכלי הדם אינם מכילים עצבים. המחלה עלולה להתגלות רק במצב חירום. כאשר ישנה חסימה משמעותית של העורק, לטרשת העורקים עלולות להיות השלכות שונות בהתאם לעורק שנחסם, בין היתר:
- עקב חסימת עורקי הרגליים – בשלב ראשון התכווצות שרירים ברגליים, בהמשך כאבים ופגיעה בהליכה ויכול להגיע אף לנמק.
- עקב חסימה בעורק כלילי שמוביל דם ללב – תעוקת חזה בשלב ראשון ועלול לגרום לאוטם שריר הלב ("התקף לב").
- עקב חסימה בעורקי המוח – אירוע מוחי.
- עקב חסימה בעורקי העיניים – פגיעה בראיה.
- עקב חסימת עורקים לגפיים או לאיברים פנימיים כגון טחול, קיבה – נמק.
גורמי הסיכון למחלה
- תזונה- תזונה עשירה בסוכרים ופחמימות וצריכה של שומן מוקשה ושומן רווי (המצוי בעיקר בשומן מן החי: בשר, ביצים ומוצרי חלב שמנים) מביאה למצב של יתר כולסטרול בדם ובהתאם לכך גם לעלייה ברמת לחץ הדם.
- עישון – הכימיקלים המצויים בסיגריות נישאים על גבי כולסטרול, שמצטבר על גבי דפנות העורקים ואף פוגע בתפקוד הכבד.
- השמנה – משקל עודף מהווה גורם סיכון.
- חוסר פעילות גופנית – ספורט מסוגים שונים מעכב את הצטברות השומנים ומסייע לזרימת הדם.
- גנטיקה – קיים גורם תורשתי להתפתחות טרשת עורקים.
גם סוכרת, לחץ דם גבוה, עודף סידן וכן אי ספיקת כליות מהווים גורמי סיכון לחלות בטרשת עורקים. גורמי סיכון נוספים, שאינם ניתנים לשליטה, הם גיל (הסיכון לחלות עולה עם הגיל, במיוחד אחרי גיל 55 לגברים וגיל 65 לנשים) ומין (גברים חולים יותר מנשים).
טיפול
הטיפול בטרשת העורקים הוא קודם כל מניעתי, שמירה על צריכה מבוקרת של כולסטרול, התמדה בפעילות גופנית, הקפדה על משקל תקין והימנעות מעישון. כאשר המחלה כבר מאותרת ניתן לרוב טיפול תרופתי. במקרים חמורים במיוחד, ניתוח מעקפים מאפשר לעקוף את החסימה בעורק באמצעות ניתוח.
אולי יעניין אותך גם:
>
